מקור עירובין ט״ז
1 בַּעֲבִיטִין, בִּשְׁלִיפִין, בְּקָנִים, בְּקוֹלָחוֹת — מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בֵּין גָּמָל לְגָמָל כִּמְלֹא גָּמָל, וּבֵין אוּכָּף לְאוּכָּף כִּמְלֹא אוּכָּף, וּבֵין עָבִיט לְעָבִיט כִּמְלֹא עָבִיט!
2 הָכָא נָמֵי כְּשֶׁנִּכְנָס וְיוֹצֵא.
3 תָּא שְׁמַע: נִמְצֵאתָ אַתָּה אוֹמֵר, שָׁלֹשׁ מִדּוֹת בִּמְחִיצוֹת: כֹּל שֶׁהוּא פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יְהֵא בֵּין זֶה לָזֶה שְׁלֹשָׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִזְדַּקֵּר הַגְּדִי בְּבַת רֹאשׁ.
4 כֹּל שֶׁהוּא שְׁלֹשָׁה, וּמִשְּׁלֹשָׁה עַד אַרְבָּעָה, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יְהֵא בֵּין זֶה לָזֶה כִּמְלוֹאוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא פָּרוּץ כְּעוֹמֵד. וְאִם הָיָה פָּרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד — אַף כְּנֶגֶד הָעוֹמֵד אָסוּר.
5 כֹּל שֶׁהוּא אַרְבָּעָה, וּמֵאַרְבָּעָה עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת, צָרִיךְ שֶׁלֹּא יְהֵא בֵּין זֶה לָזֶה כִּמְלוֹאוֹ, שֶׁלֹּא יְהֵא פָּרוּץ כְּעוֹמֵד. וְאִם הָיָה פָּרוּץ כְּעוֹמֵד, כְּנֶגֶד הָעוֹמֵד — מוּתָּר, כְּנֶגֶד הַפָּרוּץ — אָסוּר. וְאִם הָיָה עוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ — אַף כְּנֶגֶד הַפָּרוּץ מוּתָּר.
6 נִפְרְצָה בְּיוֹתֵר מֵעֶשֶׂר — אָסוּר, הָיוּ שָׁם קָנִים הַדּוֹקְרָנִים וְעוֹשֶׂה לָהֶן פֵּיאָה מִלְמַעְלָה, אֲפִילּוּ בְּיוֹתֵר מֵעֶשֶׂר מוּתָּר.
7 קָתָנֵי מִיהַת רֵישָׁא מִשְּׁלֹשָׁה עַד אַרְבָּעָה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בֵּין זֶה לָזֶה כִּמְלוֹאוֹ, תְּיוּבְתָּא דְּרַב פָּפָּא!
8 אָמַר לְךָ רַב פָּפָּא: מַאי מְלוֹאוֹ — נִכְנָס וְיוֹצֵא.
9 הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא מִדְּקָתָנֵי: אִם הָיָה פָּרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד — אַף כְּנֶגֶד הָעוֹמֵד אָסוּר. הָא כְּעוֹמֵד — מוּתָּר. שְׁמַע מִינַּהּ.
10 לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ? אָמַר לָךְ: וְלִיטַעְמָיךְ, אֵימָא סֵיפָא: אִם הָיָה עוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ, אַף כְּנֶגֶד הַפָּרוּץ מוּתָּר. הָא כַּפָּרוּץ — אָסוּר!
11 סֵיפָא קַשְׁיָא לְרַב פָּפָּא, רֵישָׁא קַשְׁיָא לְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ.
12 סֵיפָא לְרַב פָּפָּא לָא קַשְׁיָא: אַיְּידֵי דִּתְנָא רֵישָׁא ״פָּרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד״, תְּנָא סֵיפָא ״עוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ״.
13 רֵישָׁא לְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לָא קַשְׁיָא: אַיְּידֵי דְבָעֵי לְמִיתְנֵי סֵיפָא ״עוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ״, תְּנָא רֵישָׁא ״פָּרוּץ מְרוּבֶּה עַל הָעוֹמֵד״.
14 בִּשְׁלָמָא לְרַב פָּפָּא, מִשּׁוּם הָכִי לָא עָרֵיב לְהוּ וְתָנֵי לְהוּ.
15 אֶלָּא לְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ — לִיעָרְבִינְהוּ וְלִיתְנִנְהוּ: כׇּל שֶׁהוּא פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה, וּשְׁלֹשָׁה — צָרִיךְ שֶׁלֹּא יְהֵא בֵּין זֶה לָזֶה שְׁלֹשָׁה!
16 מִשּׁוּם דְּלָא דָּמֵי פְּסוּלָא דְרֵישָׁא לִפְסוּלָא דְסֵיפָא. פְּסוּלָא דְרֵישָׁא — כְּדֵי שֶׁלֹּא יִזְדַּקֵּר הַגְּדִי בְּבַת אַחַת, פִּסּוּלָא דְסֵיפָא — שֶׁלֹּא יְהֵא פָּרוּץ כָּעוֹמֵד.
17 פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה מַנִּי — רַבָּנַן הִיא, דְּאָמְרִי: פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה אָמְרִינַן לָבוּד, שְׁלֹשָׁה לָא אָמְרִינַן לָבוּד.
18 אֵימָא סֵיפָא: כׇּל שֶׁהוּא שְׁלֹשָׁה, וּמִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעָה —
19 אֲתָאן לְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל דְּאָמַר: פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה לָבוּד. דְּאִי רַבָּנַן: מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד אַרְבָּעָה? שְׁלֹשָׁה וְאַרְבָּעָה חַד הוּא.
20 אָמַר אַבָּיֵי: מִדְּרֵישָׁא רַבָּנַן, סֵיפָא נָמֵי רַבָּנַן, וּמוֹדוּ רַבָּנַן דְּכׇל לְמִישְׁרֵא כְּנֶגְדּוֹ, אִי אִיכָּא מָקוֹם אַרְבָּעָה — חֲשִׁיב, וְאִי לָא — לָא חֲשִׁיב.
21 רָבָא אָמַר: מִדְּסֵיפָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, רֵישָׁא נָמֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. וְכִי אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אָמְרִינַן לָבוּד — הָנֵי מִילֵּי לְמַעְלָה, אֲבָל לְמַטָּה, הָוֵה לֵיהּ כִּמְחִיצָה שֶׁהַגְּדָיִים בּוֹקְעִין בָּהּ — לָא אָמְרִינַן: לָבוּד.
22 תָּא שְׁמַע: דְּפָנוֹת הַלָּלוּ שֶׁרוּבָּן פְּתָחִים וְחַלּוֹנוֹת מוּתָּר, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא עוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ.
23 ״שֶׁרוּבָּן״, סָלְקָא דַּעְתָּךְ?! אֶלָּא: שֶׁרִיבָּה בָּהֶן פְּתָחִים וְחַלּוֹנוֹת מוּתָּר, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא עוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ.
24 הָא כַּפָּרוּץ אָסוּר, תְּיוּבְתָּא דְּרַב פָּפָּא תְּיוּבְתָּא. וְהִילְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב פָּפָּא.
25 תְּיוּבְתָּא וְהִילְכְתָא?! אִין, מִשּׁוּם דְּדַיְיקָא מַתְנִיתִין כְּווֹתֵיהּ. דִּתְנַן: לֹא יִהְיוּ פְּרָצוֹת יְתֵירוֹת עַל הַבִּנְיָן. הָא כַּבִּנְיָן מוּתָּר.
26 מַתְנִי׳ מַקִּיפִין שְׁלֹשָׁה חֲבָלִים זֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, וָזֶה לְמַעְלָה מִזֶּה, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ בֵּין חֶבֶל לַחֲבֵירוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים.
27 שִׁיעוּר חֲבָלִים וְעוֹבְיָין יָתֵר עַל טֶפַח, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַכֹּל עֲשָׂרָה טְפָחִים.
28 מַקִּיפִין בְּקָנִים, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בֵּין קָנֶה לַחֲבֵירוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים.
29 בִּשְׁיָירָא דִּבְּרוּ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא דִּבְּרוּ בִּשְׁיָירָא, אֶלָּא בַּהוֹוֶה.
30 כׇּל מְחִיצָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁתִי וְשֶׁל עֵרֶב — אֵינָהּ מְחִיצָה, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד מִשְּׁנֵי דְּבָרִים.
31 גְּמָ׳ אָמַר רַב הַמְנוּנָא אָמַר רַב: הֲרֵי אָמְרוּ, עוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ בִּשְׁתִי — הָוֵי עוֹמֵד. בָּעֵי רַב הַמְנוּנָא: בְּעֵרֶב מַאי?
32 אָמַר אַבָּיֵי, תָּא שְׁמַע: שִׁיעוּר חֲבָלִים וְעוֹבְיָין יָתֵר עַל טֶפַח, שֶׁיְּהוּ הַכֹּל עֲשָׂרָה טְפָחִים. וְאִי אִיתָא — לְמָה לִי יָתֵר עַל טֶפַח?
33 לֶיעְבֵּיד פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה וְחֶבֶל מַשֶּׁהוּ, פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה וְחֶבֶל מַשֶּׁהוּ, פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה וְחֶבֶל מַשֶּׁהוּ.
34 וְתִיסְבְּרָא? הַאי פָּחוֹת מֵאַרְבָּעָה הֵיכָא מוֹקֵים לֵיהּ? אִי מוֹקֵים לֵיהּ תַּתַּאי, הָוֵה לֵיהּ כִּמְחִיצָה שֶׁהַגְּדָיִים בּוֹקְעִין בָּהּ.
35 אִי מוֹקֵים לֵיהּ עִילַּאי, אָתֵי אַוֵּירָא דְּהַאי גִּיסָא וּדְהַאי גִּיסָא וּמְבַטֵּל לֵיהּ.
36 אִי מוֹקֵים לֵיהּ בְּמִיצְעֵי, הָוֵה לֵיהּ עוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ מִשְׁתֵּי רוּחוֹת. שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ עוֹמֵד מְרוּבֶּה עַל הַפָּרוּץ מִשְׁתֵּי רוּחוֹת הָוֵי עוֹמֵד!
37 אֶלָּא רַב הַמְנוּנָא הָכִי קָא מִיבַּעְיָא לֵיהּ: כְּגוֹן דְּאַיְיתִי מַחְצֶלֶת דְּהָוֵי שִׁבְעָה וּמַשֶּׁהוּ, וַחֲקַק בַּהּ שְׁלֹשָׁה, וּשְׁבַק בַּהּ אַרְבָּעָה וּמַשֶּׁהוּ, וְאוֹקְמֵיהּ בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה.
38 רַב אָשֵׁי אָמַר: מְחִיצָה תְּלוּיָה אִיבַּעְיָא לֵיהּ. כְּדִבְעָא מִינֵּיהּ רַבִּי טַבְלָא מֵרַב: מְחִיצָה תְּלוּיָה מַהוּ שֶׁתַּתִּיר בְּחוּרְבָּה? אֲמַר לֵיהּ: אֵין מְחִיצָה תְּלוּיָה מַתֶּרֶת אֶלָּא בַּמַּיִם, קַל הוּא שֶׁהֵקֵלּוּ חֲכָמִים בְּמַיִם.
39 מַקִּיפִין בְּקָנִים וְכוּ׳. בִּשְׁיָרָא אִין, בְּיָחִיד לָא? וְהָתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל מְחִיצּוֹת שַׁבָּת לֹא הִתִּירוּ לְיָחִיד יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם.
40 כִּדְאָמַר רַב נַחְמָן וְאִיתֵּימָא רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: לָא נִצְרְכָא אֶלָּא לִיתֵּן לָהֶן כׇּל צָרְכָּן, הָכָא נָמֵי לִיתֵּן לָהֶן כׇּל צָרְכָּן.
41 הֵיכָא אִיתְּמַר דְּרַב נַחְמָן וְאִיתֵּימָא רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי? אַהָא דִּתְנַן: כׇּל מְחִיצָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל שְׁתִי וָעֵרֶב אֵינָהּ מְחִיצָה, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה.
42 וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הָכִי? וְהָתַנְיָא: אֶחָד יָחִיד וְאֶחָד שְׁיָירָא לַחֲבָלִים. וּמָה בֵּין יָחִיד לִשְׁיָירָא? יָחִיד נוֹתְנִין לוֹ בֵּית סָאתַיִם, שְׁנַיִם נוֹתְנִין לָהֶם בֵּית סָאתַיִם, שְׁלֹשָׁה נַעֲשׂוּ שְׁיָירָא וְנוֹתְנִין לָהֶן בֵּית שֵׁשׁ. דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה.
43 וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֶחָד יָחִיד וְאֶחָד שְׁיָירָא נוֹתְנִין לָהֶן כׇּל צָרְכָּן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא בֵּית סָאתַיִם פָּנוּי!
44 אָמַר רַב נַחְמָן וְאִיתֵּימָא רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: לָא נִצְרְכָא, אֶלָּא לִיתֵּן לָהֶן כׇּל צָרְכָּן.
45 דָּרַשׁ רַב נַחְמָן מִשּׁוּם רַבֵּינוּ שְׁמוּאֵל: יָחִיד — נוֹתְנִין לוֹ בֵּית סָאתַיִם, שְׁנַיִם — נוֹתְנִין לְהוּ בֵּית סָאתַיִם, שְׁלֹשָׁה — נַעֲשׂוּ שְׁיָירָא וְנוֹתְנִין לָהֶן בֵּית שֵׁשׁ.
46 שָׁבַקְתְּ רַבָּנַן וְעָבְדַתְּ כְּרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה?
47 הֲדַר אוֹקֵים רַב נַחְמָן אָמוֹרָא עֲלֵיהּ וּדְרַשׁ: דְּבָרִים שֶׁאָמַרְתִּי לִפְנֵיכֶם טָעוּת הֵן בְּיָדִי. בְּרַם כָּךְ אָמְרוּ: יָחִיד — נוֹתְנִין לוֹ בֵּית סָאתַיִם, שְׁנַיִם — נוֹתְנִין לָהֶן בֵּית סָאתַיִם, שְׁלֹשָׁה — נַעֲשׂוּ שְׁיָירָא וְנוֹתְנִין לָהֶן כָּל צָרְכָּן.
פירוש ציון לנפש חיה על עירובין ט״ז
1 תוס' ד"ה אימא סיפא כל שהוא שלשה וכו' ולרשב"ג אפי' יותר ממלואו אין בכך כלום כיון דליכא ד' כלבוד דמיא ע"כ. וקשה לפ"ז מאי משני רבא מדסיפא רשב' ג רישא נמי רשב"ג משמע דסיפא בודאי אתי כרשב"ג ורישא הוא איידי הא כמו שצריך לשנויי ברישא דלמטה הוי מחיצה שהגדיים בוקעין בה. הכי נמי צריך לשנויי בסיפא דאל"כ לא מצי אתי אליביה כמו שמפרש תי' דרשב"ג אפי' יותר ממלואו אין בכך כלום וי"ל דה"ק רבא מדסיפא אתי כרשב"ג ולא כרבנן דרבא לא ניחא ליה בהאי סברה מה דהי' משני אביי דכל למשרי ד' משא"כ ברישא לא מוכח כרשב"ג דהא מצי קאי לרבנן אפי' בלאו הא תירוצא.